במסגרת חוק הירושה, המחוקק בישראל מתייחס לרכוש והדרכים להעברתו לדור הבא.
כמובן, שהדרך המקובלת ברוב המקרים היא בעזרת צוואה .
המחוקק מכיר בשני סוגי ירושה:
ירושה ע"פ צוואה – האדם משאיר הנחיות כיצד לחלק את ירושתו בצוואה הערוכה בדין כאשר סעיף 2 לחוק מגדיר מהי צוואה.
ירושה ע"פ דין – כאשר אדם לא משאיר הוראות מפורשות, או שאינן תקפות, אז החוק הוא שקובע את אופן החלוקה. ניתן לראות שהמחוקק, ע"פ סעיף 10, מגדיר את המשפחה כיורשים בדין.
חשוב לדעת: עיזבון חשוף לנושים ולאלה יש זכות בגין חובות שמשאיר האדם שנפטר.
מכיוון שחלק ניכר מכספינו בהווה ובעתיד קשורים לקופת גמל או ביטוח חיים, מצא המחוקק לנכון להגדירם מחוץ לעיזבון: סעיף 147 קובע כי “סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם ע"פ חוזה ביטוח, ע"פ חברות בקופת קצבה או קופת תגמולים או ע"פ עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון.”
ז"א, שאין לנושים זכות בעיזבון והוא מועבר ע"פ רצונו של האדם שנפטר. לא הבנק ו/או לנושה אחר יש זכות על העיזבון.
אחת המשמעויות הגדולות בימים אלו היא הצורך של כולנו להשקיע את כספנו בכדי "לעבות" את הפנסייה הצפוייה. אחת הדרכים היא באמצעות עסקאות נדל"ן שחלקן נעשה במינוף גבוה. קרי, הון עצמי מצומצם והלוואה גדולה.
כמו כן ישנם הורים הנוטלים משכנתאות ע"מ לעזור לילדיהם. סיכון מעין זה עשוי להיות בעייתי משום שהנכס למעשה שייך לבנק . מצב זה מחייב את נוטלי המשכנתאות להעמיד ביטחון מול ההלוואה באמצעות ביטוח חיים.
המציאות מלמדת כי מעל גיל 40, רכיב הביטוח הופך לחלק משמעותי בהחזר החודשי של המשכנתא.
אפשרות אחת היא באמצעות פוליסה המקבילה לירידת ערך המשכנתא (קרן וריבית) במשך השנים.
חסרונה הבולט של אפשרות זאת הוא שכל הלוואה חדשה מחייבת פוליסת ביטוח חדשה ואז גיל הכניסה גבוה יותר (תעריף סיכון גבוה יותר) ויתכן שמצב הבריאות של לוקח ההלוואה לקוי (תוספת סיכון על התעריף).
אפשרות אחרת שמן הראוי לבחון אותה היא פוליסת ביטוח חיים בעלות קבועה. חסרונה הוא בכך שהעלות בגיל צעיר גבוהה משמעותית מתעריף משתנה.
לעומת זאת, יתרונה הבולט בא לידי ביטוי בגיל מבוגר בו המבוטח "נהנה" מתעריף הכניסה הנמוך כאשר היה צעיר (לדוגמה אדם בן 55 הנהנה מתעריף כניסה כאשר רכש את הביטוח בגיל 35) ואז ניתן לרשום מוטב חדש, ז"א – משכנתא חדשה .
במיוחד לאלה המתכננים את מהלכיהם קדימה מומלץ לבחון אפשרות זאת. במיוחד לאור העובדה שפער העלויות במצטבר עשוי להגיע למאות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה. במצב זה, חלק מתגמולי הביטוח יהיו כנגד ההלוואה והיתרה תועבר למוטבים.
קופת גמל ופיצויי פיטורין
דרך נוספת להעביר כספים היא באמצעות רישום מוטבים בקופת גמל. קופת גמל כוללת במשמעותה גם קרן פנסיה וביטוח מנהלים. בד"כ בהסדר של שכירים , מורכבת הקופה מרכיב תגמולים (חלק עובד וחלק מעסיק) ורכיב פיצויים (אותו מפקיד המעסיק)
רכיב התגמולים בקופת הגמל כפוף לרישום המוטבים של העמית או המבוטח.
חשוב לדעת – במסגרת הפסיקה, אחת הפסיקות מהתקופה האחרונה, גוטליב נ' בנק דיסקונט, לאומי והפועלים מ 2013 צויין במפורש כי רכיב החיסכון חשוף לנושים בתנאי שהעיקול או השעבוד הוטלו לפני מותו של אדם.
רכיב הפיצויים בקופת גמל כפוף לחוק פיצויי פיטורין השונה מרכיב התגמולים בכך שהחוק מגדיר כיצד יחולקו הכספים ע"פ הגדרת שארים. ראה לפי סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורין "שאירים לעניין זה – בן הזוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עימו וילד של העובד שהוא בגדר תלוי….”(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעיזבון.”
יחד עם זאת, בקרן פנסיה, ההגדרה שונה ורישום השארים הוא זה הקובע את העברת הכספים. בד"כ, בקרנות הפנסיה, מוגדרת האלמנה כשאר לכל חייה והילדים עד להגיעם לגיל 21.
חשוב לדעת : חרף הרצון להבטיח את עתידם של ילדינו , אחת השגיאות הנפוצות היא לרשום את הילדים כמוטבים. כתוצאה מכך חב' הביטוח \ קופת גמל אינם יכולים להעביר תגמולי ביטוח לקטין. מהלך זה דורש הליך משפטי ע"מ להגדיר מי האפוטרופס ומה הם חובותיו.
הליך זה כרוך בזמן מאמץ ויש לצפות גם שבעלויות לא מבוטלות.
לסיכום, מכיוון שחלק ניכר מכספנו נמצא במסגרת קופת גמל/קרן פנסיה/ביטוח מנהלים, ניתן לראות כי קיימת משמעות לרישום מוטבים בפוליסת הביטוח ומומלץ לעדכן את הרישום ע"פ הרצון והצרכים האישיים המשתנים מעת לעת.
