חלק ניכר מציבור העובדים במגזרים הממשלתיים נמצא בפנסיה זו.
מדובר בתכנית הנותנת פנסיה ע"פ זכויות הנצברות ע"י העובד במשך ותק עבודתו.
אין מדובר בקופה אמיתית , אלא מתוך תקציב המדינה. לכן השם "תקציבית".
יתרונה הבולט של הקרן הוא בכך שהשתתפות העובד בפנסיה היא אפסית.

עד שנת 2004 לא הייתה השתתפות בכלל ולאחר מכן ההשתתפות שלו היא נמוכה יותר (2% מההפקדות) ומוגדרת כדמי ניהול.

אחת האוכלוסיות הגדולות הנמצאית במסגרת זאת היא אנשי צבא קבע שהתחייבו לשרות עד שנת 2004.
כל שנה תורמת 2% מהשכר "הקובע" – שכר שממנו נקבע שיגזרו הזכויות העתידיות.
אי לכך, עובד מדינה שעבד 35 שנה יזכה ל 70% משכרו בעת הפרישה לכל ימי חייו.

אנשי צבא קבע , חרף העובדה שאינם נמצאים בשירות קבע 35 שנה , יש לצפות שיגיעו לרף 70% או לאופטימום הקרוב אליו, בעקבות מענק הרמטכ"ל.

אין ספק שהסדר זה הינו נדיב במונחי המשק הישראלי ויוצר מעמסה תקציבית גבוהה לשנים הבאות.
בעקבות כך, קיבלה מדינת ישראל החלטה גורפת כי לא יהיו מצטרפים חדשים להסדר זה החל משנת 2004.
יחד עם ההטבה הגדולה הקיימת לכל אחד מהעמידים בקרן, שתי הבעיות הגדולות של הקרן הן הבעייתיות בזכאות בעת פגיעה והעלייה בתוחלת החיים.

הזכאות לפנסייה במקרה פגיעה נובעת מהגדרת נכות ולא מאבדן היכולת לעבוד במקצוע טרום הפגיעה . בנוסף , הקצבה היא תלויית ותק – ז"א , נפגע עם ותק יקבל יותר מנפגע עם פחות ותק.
לגבי העלייה בתוחלת החיים ,משמע , ככל שציבור העובדים יאריך ימים , תגדל החבות של תקציב המדינה.
אין ספק שמכשיר פנסיוני זה, אינו תואם את המציאות של הגידול בתוחלת החיים ולכן מדובר בגרעון עצום.
להערכתנו, מכיון שחלק ניכר ממשרתי הקבע בדרגות בכירות בשירות הביטחון , צה"ל וכו' נמצאים שירות פעיל, נמנעת המדינה לעשות מהלך שיפגע בפנסייה העתידית של אותם עמיתים .
יחד עם זאת, ברגע שנוכחותם במערכת תקטן ( בעוד 10-15 שנה) וכוחם הפוליטי יקטן בהתאם, תוכל המדינה ברמה הפוליטית לטפל "בתפוח האדמה הלוהט" הזה ולייצר מנגנון שישחק את הפנסיות ויקטין את הגרעון הענק הקיים בהן.

כפי שצויין בכתבה בגלובס מ 28-4-2013:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000839581#FromSearchPage

להלן ציטוט:
על-פי הערכות בשוק, אנשי המקצוע במשרד מעוניינים להוביל מהלך להפסקת הפנסיה התקציבית, אך השר לפיד צפוי לחסום את המהלך וגם ההסתדרות לא תסכים למהלך שכזה. גורמי המקצוע באוצר אמנם סבורים שהמהלך יחסוך למשק כמיליארד שקל בשנה, אך מעבר לפנסיה צוברת דווקא יביא להוצאות תזרימיות גדולות יותר בגין הוצאות השכר של העובדים, כבר מהיום הראשון לשינוי. עיקר החיסכון מהפסקת הפנסיה התקציבית יתבטא רק בעתיד.
המנגנון לצעד האמור, כפי שנשקל על ידי האוצר ונפסל לפי שעה על ידי הדרג הפוליטי, גורס כי הזכויות שהעובדים הרלוונטיים שזכאים לפנסיה תקציבית כבר צברו – יישמרו להם, והחיסכון שלהם ייעשה מעתה במסגרת פנסיה צוברת הכוללת הפרשות עובד ומעביד. המשמעות: עובד המדינה יידרש להפריש לפחות 5% משכרו עבור חלקו בפנסיה הצוברת, לעומת כ-2% מהשכר בפנסיה התקציבית.
המהלך ילווה באובדן הביטחון של העובד לגבי זכויות הפנסיה שיקבל עם הפרישה מעבודה לעולם של חוסר ודאות – בדומה לקיים בשוק הפרטי.

מעבר לבעייה זאת קיימות בעיות נוספות:
1. מענה לפציעה ו\או נכות במסגרת השירות הצבאי. קצין תגמולים אחראי לתת מענה רק במקרה שבו יש אחריות ברורה של הצבא לפגיעה ולנזק שנגרם.
2. המענה הקיים היום הינו רק על חלק מהשכר ותוספות רבות הקיימות במסגרת תלוש השכר אינן נכנסות לתחשיב הפנסיה ולתחשיב הנכות.

צור קשר לטובת בירור הפתרונות האפשריים ע"מ להקטין את החשיפות שלך.